"התיאטרון הוא השירה היוצאת מתוך הספר וצועדת ברחובות" פדריקו גארסיה לורקה
I. פיתוח הדמיון, ההנאה, הרגש והעוצמה של השחקן היוצר
משחק
בסדנא נחווה ונלמד את סגנון הריאליזם הפסיכולוגי ונפתח מודעות לחוויה האישית שלנו, המורכבת מתמונות, מחשבות, תחושות ורגשות. נלמד לנוע בין המעשה הבימתי המוכר והמוגדר (״היסטוריה״) לבין החוויה בזמן אמת. נכיר במצבי התנגדות למתן ביטוי ובדרכים לטפל בהם – מתוך הנחה שאדם הוא במרכז החוויה. נלמד לתעל את מה שקורה לאדם להעצמת הרגע הבימתי, נפתח גמישות בהגשת הטקסט ונלמד להיכנס לבמה במצב פתוח
II. מצבו ה"בעייתי" של הליצן דרך המסכה הקטנה בעולם
ליצנות
בסדנאות משחק נלמד למצוא את המנגנון של הליצן האישי הבימתי של כל אחד ואחת ונהפוך כל דפקט לאפקט
נעמיק ונחקור את כוחה של ה"ההגזמה" ככלי להעצמת הכריזמה והרגש האישי, את הווליום של ההבעה ובעיקר את ה"הקרנה" והעוצמה של השחקן היוצר עם חופש אינסופי להיות אחר,
וחופשי מביקורת עצמית.
בכל אחד מאתנו מסתתרת שאיפה לתהילה, אלא שהדרך לשם עוברת בקבלת החולשות שלנו ליצירת אמפטיה אנושית.
לכן כדי להעצים את מגוון היכולות, הדמיון והתגובות הבימתיות של השחקן ניתן מקום ל"טעות וכישלון" כדי להוביל אותנו למרחבים חדשים.
III. תיאטרון רחוב באוויר הפתוח ככלי לשינוי מצב חברתי
תאטרון רחוב
סגנון תאטרון הרחוב מתבסס על ארבעה עקרונות יסוד:
1.סטטוס השחקן ביחס לקהל.
2. הדגשת ה”GAME” בין האלמנטים הבימתיים.
3. מציאת קשר בין המקום הפיזי של ההצגה לבין המקום המוגדר במחזה.
4. הגדרת תפקיד הקהל.
יתכן ודווקא תיאטרון הרחוב חותר ללב האמירה המפורסמת של ויליאם שייקספיר “כל העולם במה ואנחנו רק…” .
סדנא ל”תיאטרון רחוב” מתמקדת בעבודת אנסמבל השחקנים במרחב הציבורי ככלי לשינוי מצב תודעה.
בסדנא נתאמן בפיתוח ההקשבה במרחב הציבורי לתדרים של התודעה ועל ״הסוד״ – הרי בכל עבודת אנסמבל מתקיים ״סוד״ מסוים. איך מגלים את הסוד? ובכלל -איך קבוצת השחקנים מייצרת לעצמה בתוך המרחב הציבורי את המרחב הייחודי שלה וכיצד האמן לומד לעבוד בקבוצה/אנסמבל כגוף אחד, מתוך מבט על ושאיפה לגעת בנצח של הקיום האנושי.
