הישראלים מתייחסים בהמון כבוד וחמלה לניצולי השואה החיים בארץ וזאת לנוכח הימים הקשים והסבל הרב שלהם במלחמת העולם השנייה. זו הסיבה שאחת לשנה מציינים כמה ימים לפני יום העצמאות את יום השואה והגבורה.

הזיכרון של יום השואה בעולם

לעומת זאת ברחבי העולם לא צוין עד לפני כמה שנים הזכר של ששת המיליונים שנכחדו בשואה במעשי זוועה שכללו סבל בלתי יתואר, כאבים, הרעבה, המתה בתאי גזים ועוד. כתוצאה מכך משפחות רבות נעלמו, הורים, ילדים, אחים ואחרים נקברו בקברי אחים ומקום קבורתם של רבים לא נודע. המנהיגים הישראלים הדגישו בכל מפגש עם מנהיגי העולם את העובדות המזעזעות על השואה וביקשו שיהיה יום זיכרון בינלאומי שבו כולם יקבלו מידע על מה שקרה, יפנימו את ההתנהגות הבלתי נסלחת של מנהיגי גרמניה הנאצית.

ההחלטה של האו"ם

בתאריך 1.11.2005 האו"ם קיבל דרישה זו והכריז כי בכל שנה בתאריך 27 בחודש ינואר, יהיה יום השואה הבינלאומי. תאריך ספציפי זה הוא היום שבו שוחררו היהודים שנותרו במחנה אושוויץ' על ידי חיילי הצבא האדום הרוסי.

קו החשיבה של מוסדות האו"ם הוא שהוא מגנה כל גילוי גזעני ואלימות נגד קבוצות אתניות ודתיות וזאת כדי שההיסטוריה לא תחזור על עצמה.

פעילות ביום השואה הבין לאומי

המטרה היא שביום השואה הבינלאומי ייערכו ברחבי העולם לימודים בנושא השואה, הילדים והמבוגרים ייחשפו לאורך כל היום לתמונות, סרטונים ונתונים רבים על כל ההתרחשויות הזוועתיות שהיו בכל אחד מהמחנות, על תהליך הובלת היהודים ברכבות אל מותם והמעשים החמורים שביצעו הנאצים. בדרך זו זיכרון השואה ייחרט תמיד במוחם של אזרחי כל העולם.

רק לאחר שהמידע ייקלט, הם יבינו עד כמה היה הדבר חמור ולכן הכוונה היא שלא תהיה הכחשה של השואה ושמדינות העולם יעשו כל שניתן כדי שלא יקרו מצבים כאלו בשום מקום ברחבי הגלובוס.

סמלי השואה

אחד מהסמלים המובהקים של יום השואה הבינלאומי הוא האנדרטה ששמה מורדי הגיטאות. היא קיימת בשני מקומות בעולם, האחת במוזיאון יד ושם בירושלים והשנייה על ההריסות של גטו וורשה בפולין. את האנדרטאות הללו יצר האמן נתן רפופורט תוך שימוש באבני שחם מיוחדות שיובאו משבדיה עבור הרייך השלישי אך בסופו של דבר הם שימשו להקמת האנדרטאות הייחודיות הללו.

הצגת אבנים של תיאטרון אורתו דה

הסמליות של אבני השחם שיובאו כדי להאדיר את שמם של הנאצים אך נותבו בסופו של דבר להקמת האנדרטאות לזכר השואה, הובילו את המחזאים של תיאטרון אורתו דה לכתוב מחזה על נושא זה. מדובר בהצגה חזקה ביותר בנושא השואה אשר מאפשרת לצופים להרגיש כאילו הם נמצאים בתקופת העבר.

זאת כיוון שבמהלך ההצגה של תיאטרון אורתו דה שומעים ורואים קטעים אותנטיים, כמו הצבעת המדינות השונות על הקמה של מדינה יהודית בארץ ישראל, פס קול של אדולף היטלר ועוד. השחקנים של תיאטרון אורתו דה מעניקים הנפשה לכל אחת מהדמויות שנראות באנדרטאות.

לכל דמות יש מסר וסיפור אישי וכאשר הכול מתחבר יחד מדובר בהצגה שמעניקה חותם מהותי על השואה לכל מי שצופה בה. הישראלים לא ישכחו אף פעם את מאורעות השואה וההצגה הזו מחזקת תחושה זו שלהם באופן קיצוני.

ההצגה מועלית גם במקומות רבים בכל העולם וזאת כדי להמחיש את מה שקרה ובמיוחד עבור מי שהדברים הללו רחוקים ממנו. ברוב המקרים זה קורה עקב חוסר ידיעה על כך. במדינות רבות לא לימדו נושא זה בבתי הספר ולכן דורות שלמים לא ידעו על כך. רק בבגרותם כשהם שומעים את הנתונים שמועברים לרגל יום השואה הבינלאומי, הם נחשפים לנושא כאוב זה.