התיאטרון, כבבואה של המציאות, משקף מגוון רחב של זרמים ותפיסות עולם. אחד הזרמים המשפיעים ביותר הוא הריאליזם אשר שם דגש על תיאור נאמן של המציאות החברתית והאנושית.
ריאליזם בתיאטרון הוא זרם אמנותי השואף לתאר את המציאות החברתית והאנושית באופן נאמן ומדויק ככל האפשר. זרם זה התפתח במאה ה-19 כתגובה לזרמים רומנטיים ואידיאליסטיים ששלטו בתיאטרון באותה תקופה.
הצטרפו אלינו למסע מרתק אל תוך עולם הריאליזם בתיאטרון וגלו כיצד זרם זה פותח צוהר אל המציאות האנושית ומעורר שאלות נוקבות על החיים ועל החברה.
ריאליזם בתיאטרון – מהם המאפיינים העיקריים שלו?
דמויות:
הדמויות בתיאטרון ריאליסטי הן מרכיב מרכזי ביצירת אשליית המציאות על הבמה. הן תורמות להעברת מסרים חברתיים ופוליטיים, הן מעוררות הזדהות אצל הצופים ומאפשרות להם לחוות רגשות שונים וללמוד על המציאות האנושית על מורכבותה.
בתיאטרון הריאליסטי הדמויות הן פשוטי העם, הן בעלות אישיות מורכבת ומגוונת, עם יתרונות וחסרונות כאשר הדגש הוא על דמויות אנושיות ואמינות, ולא על גיבורים אידיאליים או דמויות קומיות מוגזמות.
הדמויות הן אמינות וניתנות להזדהות. הן אינן גיבורים אידיאליים, אלא אנשים רגילים עם רגשות, מחשבות ומניעים אנושיים, הן אינן חד-ממדיות או סטריאוטיפיות, אלא בעלות מגוון רחב של תכונות, רגשות וחולשות. הדמויות בתיאטרון הריאליסטי עוברות תהליך של התפתחות ושינוי לאורך המחזה. הן לומדות, הן מתמודדות עם קשיים ומגיבות לאירועים באופן המשפיע על אישיותן ועל התנהגותן.
בנוסף, הדמויות תורמות להבנת המציאות האנושית על מורכבותה. הן מאפשרות לצופים לחוות רגשות שונים, ללמוד על התמודדויות אנושיות ועל קשיים בחיי היומיום.
עלילה:
העלילה בתיאטרון ריאליסטי מתמקדת באירועים יומיומיים ובקונפליקטים חברתיים, פוליטיים ואישיים. אירועים אלו מוצגים באופן אותנטי מתוך הדגשת המורכבות והקשיים של החיים.
דיאלוג:
הדיאלוג בתיאטרון ריאליסטי הוא כלי חשוב ליצירת אשליית מציאות על הבמה. הוא משקף את אופן הדיבור של אנשים בחיי היומיום מתוך הדגשה על טבעיות, על זרימה וקולחוּת. הוא משרת את התפתחות העלילה והדמויות ותורם לקידום הסיפור ולהיכרות עם היבטים שונים של הדמויות.
הדיאלוג הוא טבעי וזורם, הוא אינו פורמלי, אלא משקף את אופן הדיבור של אנשים בחיי היומיום. אין בו קטעים ארוכים של מונולוגים או נאומים, אלא דיבור הדדי ותגובות ספונטניות.
בימוי:
הבמאי בתיאטרון ריאליסטי שם דגש על יצירת אשליית מציאות חזקה על הבמה. הוא עושה שימוש בתפאורה ובתלבושות ריאליסטיות, תאורה נאמנה למציאות ובימוי מדויק של תנועות השחקנים. הבימוי משתמש במגוון טכניקות ויסודות תיאטרליים כדי להעצים את הריאליזם של ההצגה ולגרום לצופים להרגיש כאילו הם צופים באירועים אמיתיים.
התפאורה והתלבושות הריאליסטיות מייצגות באופן נאמן את הסביבה ואת התקופה שבה מתרחשת העלילה ותנועת שחקנים היא תנועה טבעית וספונטנית, תנועה המדמה את התנהגותם של אנשים בחיי היומיום.
נושאים:
תיאטרון הריאליסטי מתמקד בתיאור נאמן ומדויק של המציאות החברתית והאנושית. כתוצאה מכך נושאים רבים העומדים במרכז הם נושאים הנוגעים לחיי היומיום, לקשיים ולמורכבותם כמו לדוגמה, מעמדות חברתיים ופערים חברתיים, קשיים כלכליים, ניצול, אפליה, יחסים בין אישיים, פוליטיקה, שחיתות, מחאות חברתיות, זכויות אדם, בריאות הנפש, קשיי הגירה, מלחמה, אובדן, טראומות ועוד.
דוגמאות למחזות פופולריים בתיאטרון הריאליסטי:
במשך כל השנים הוצגו על במות התיאטרון ברחבי העולם וגם בישראל מחזות בזרם הריאליזם של התיאטרון. הנה כמה דוגמאות
במאה 19:
"בית הבובות" מאת הנריק איבסן – מחזה המתאר את מאבקיה של אישה צעירה כנגד המוסכמות החברתיות והמגבלות המוטלות על נשים בחברה הבורגנית.
"הדוד וניה" מאת אנטון צ'כוב – מחזה המתאר את חייהם של אנשים פשוטים בכפר רוסי מתוך הדגשת תחושת החמצה וחוסר סיפוק מחייהם.
"מותו של סוכן" מאת ארתור מילר – מחזה המתאר את התפוררותו של אדם כתוצאה מהתגשמות החלום האמריקאי.
במאה ה – 20:
"ביקור הגברת הזקנה" מאת פרידריך דירנמט – מחזה המתאר את נקמתה של אישה עשירה בעיר הולדתה שנטשה אותה בעבר.
"מי מפחד מווירג'יניה וולף?" מאת אדוארד אלבי – מחזה המתאר מערכת יחסים זוגית רעועה ורוויה במתחים.
"השיבה הביתה" מאת הרולד פינטר – מחזה המתאר את חזרתו של גבר לביתו לאחר שנים רבות, ואת הקשיים שלו להשתלב מחדש בחיי משפחתו.
במאה ה – 21:
"אוגוסט: מחוז אוסייג'" מאת טרייסי לטס- מחזה המתאר מפגש משפחתי טעון רגשות, תוך חשיפת סודות משפחתיים אפלים.
"הכל הולך" מאת טום סטופארד- מחזה המתאר את מאחורי הקלעים של הצגה, תוך הדגשת האנושיות והפגמים של השחקנים.
דוגמאות מישראל:
"סולומון גריפ" מאת חנוך לוין – מחזה המתאר את הזקנה, המוות והחיים בקיבוץ.
"הזונה מאוהיו" מאת יהושע סובול – מחזה המתאר זנות, אלימות וניצול.
לסיכום, התיאטרון הריאליסטי שם דגש על תיאור נאמן ומדויק של המציאות החברתית והאנושית. מחזות ריאליסטיים נוטים לעסוק בנושאים חברתיים ופוליטיים רלוונטיים, תוך העלאת המודעות ויצירת דיון ציבורי.
שאלות תשובות:
ריאליזם בתיאטרון הוא זרם אמנותי שעוסק בהצגת המציאות החברתית והאנושית בצורה נאמנה ואותנטית, ככל האפשר. הוא פועל לשקף את המרקם החיים באמתיותו ובסיבוכיותו.
הזרם הריאליסטי בתיאטרון התפתח במהלך המאה ה-19, בתגובה לזרמים רומנטיים ואידיאליסטיים ששלטו בעולם האמנות עד אז.
הריאליזם בתיאטרון מתאפיין בשימוש בדמויות ריאליסטיות, דיאלוגים ומוטיבים שנלקחים מהחיים היומיומיים, עלילות שמשקפות את החברה והתקופה הנתונה, ובמאי הבמה אשר יצר אשליית מציאות על הבמה.
