בין קרוב לרחוק

Icon-Musical

כשמת לי קרוב, התרחקתי.
כשרחוק שלי מת, התקרבתי.
כי כמעט ונפטרתי,
מהפחד לאבד את עצמי
השתחררתי,
מלבכות את הזיכרון הזה,
התקררתי.
כשמת לי רחוק, שכחתי
כשקרוב שלי מת, נזכרתי
בכאב שלא ידעתי,
שכל כך מאיים,
להישאר.

(מאת ינון צפריר)

אחותי סיגלית

Icon-Musical

אתמול קשקשתי עם אלוהים
הוא אמר ש- חבל על הזמן….
ושקשה לו רגשית…
לקחת הכול וגם אותי אישית,
ושכנראה נהייתה לו אישיות נשית…
ואז הוא מיהר לשירותים ומלמל:
שיט, שיט, שיט…..
שזה חרא, באנגלית…
כמו ש -די – נישמע כמו מוות, באנגלית, ועם אלוהים עדיף להגיד: מספיק,
זה ודאי יותר חי מ-DIE , מ I , שזה ודאי קצת אייי!!! כואב, מכמעט…מקושי בקושי…מסבל באבל.
אתמול דיברתי עם אלוהים אני חשבתי שזה עברית….
I AM EMBARRASSED  הוא מלמל
FROM YOUR BEHAVIOR
DYING TO SEE YOU DYING
סתם חרא קטן…
חשבתי
לוקח את הטובים….
חתיכת זבל מסריח, השבתי, עלוב נפש וכוש על האמא שלך חתיכת אפס….קיללתי…
והוא חייך אלי בחמלה צרפתית יהווה -תית, ופלט שוב בעברית מלאת טיט:
כל כך אכפתי אתה,
מקווה שתגיע אלי במהרה,
צריך, אכפתיים,
כמוך, ואז עבר בנונשלנטיות לאנגלית:
AND LIKE YOUR BEAUTIFUL SISTER
THAT ALREADY ARRIVED
סיגלית.

(מאת ינון צפריר)

משורר

Icon-Musical

אני משורר, קם מתעורר
תמיד מאחר, לאהוב אותך
אני משורר, נרדם מתעוור
תמיד מפגר, לראות אותך.
אני משורר, הלום מיופייך
טיפה בDELAY ,  מלגעת …
אני משורר בתוך תא מסורג,
ממתין …לצלחת מרק,
געגוע לטעם תם,
אהבה של אדם.

(מאת ינון צפריר)

חשבון נפש

Icon-Musical

כותב במחברת חשבון,
מוקף
משבצות משובצות
וקו שוליים אדום בצד
ארבעים דף.
רגש משובץ,
חושב שהוא חכם,
מחשב חצאים:
חצי אדם ועוד
חצי = בן של א- דם
איש אחד לחלק לאיש=
קשיש,
כמו העט שלי
מרגיש… עכשיו
חסר שורה…
נגמר !

(מאת ינון צפריר)

שיר פרידה

Icon-Musical

זהו שיר טהור,
שלא יודע מה היה כאן פעם
מקדימה , מאחור.
לא יודע אם אשאר לגור
ברמת גן או שיפנו את משפחתי מזה החור,
כי גרים פה ברחוב חרוזים:
מנהל בנק,
עובד בבזק,
ועכבר שחור.
על הגב חזק, מכחיש,
כאב של להיות אדם אפור.
מעשן טבק במשורה,
כדי למות לאט,
לא מחום ולא מאש של קור.
ברח לו מר: “רעב לאהבה”
נישאר אדון: “ליקוק דק של חומוס וצנובר”
משקה במים איזה גידול, שמתחנן אלי: “תיקראו לי : קקטוס!”
נמאס לי שקורעים אותי:
צבר

(מאת ינון צפריר)

הרמת כוסית

Icon-Musical

לכבוד המילים שנעלמו,
לכבוד המילים שהשתנו,
לכבוד המילים הנשכחות
ולאלה שחטפו מכות.
לכבוד אלה שהלכו ולא יחזרו,
לכבוד המילים שעוד לא נולדו
ולכל אלה שמשיני הזמן נשחקו
מרוב משחקים מילמוליים.
לכבוד הסלנג הארעי
ולזה העתידי…
אני מרים היום כוס של הברות אקראיות,
מיין שיכר בתהליך שעדיין לא נגמר..
יין מאיזה כפר,
של אנשים שכבר מיזמן גילו,
שלגפן המתפתלת בגנם יש רק צורך אחד קטן,
להרגיש איזו אמת נצחית,
ולשקר אתכם.

(מאת ינון צפריר)

"על ערש דווי"

Icon-Musical

מיואש ממך האות “ש” את בכלל לפני הסוף שלך- תיזהרי- עוד מעט… “ת”
וגם ממך – מסייה חשש….
שאת הלב שלי אתה אוכל כמו עש,
עד כדי כך אתה לא שומע את עצם קולי הצרוד והרש,
אתה פה ?איתי בכלל? לא ממש! ולא חש….
מכאוב של בדידות, קור וקסם של חיים שכל לילה לוחשים לי ב ד”ש,
שהופכים כל עורק בגופי המעוות לתבן וקש,
שאותו אפילו הפרה לא אוכלת כי אין בו שום ממש או חדש-
כדי לחלוב ממנו טיפ טיפת חלב נואש,
שעוד לפני שבכלל שהגיע לעולם נשפך ויבש,
כדי לקלל אל הירח שנגמר ביללת
מייאווווו מיובש……

(מאת ינון צפריר)

ראפ גבינה עם פטריות

Icon-Musical

המילה שלי שווה זהב …
רוצה. רוצה. רוצה
רק- לכתוב עכשיו …
את הבריחה- ארץ רחוקה, מעבודה, משעמום, מתקווה מתוקה-
מילדות אל זקנה אל שלאגר או באנר…
אהיה בסוף ליצן על הבמה, מטומטם! אמות מהז’אנר.
כבר מתה לי אחות שהייתה לי כמו אימא, יפה, מורכבת- לטוס רק קדימה..
“הכוכבים בשמיים” זהו שקר מצחין, כי רחוקים הם מהלב כמו איש  שפסק להאמין.
מרגיש כמו ילד, כמו אב כמו סבא..
איזה כיף זה! לצאת עם כולם פה סבבה…
אני ראפ ציוני בתקופה חשוכה חה חה חה.
זמר בקברט של נשמה יתירה, הפה שלי פוליטי- מלקלק תראש לממשלה,
שמסתיר לי אותך בהון בשלטון , אבל אין מה לדאוג אוהב אותך –המון!!!
זהב הן שוות מילותיי הקדושות,
מכורתי ! משלשל עלייך דולר ,
קוביות קוביות…
נו כבר לכל הרשויות… צנזרו לי אות או אפילו מקף,
כדי שאנקום ואשרוף לאלוהים איזה א ,ל , ה או VAV
זה הזמן יהווה המתוק, תשיר איתי פזמון  מדור לדור?
בטח חמוד בטח, רק אם אהבת את מה שכתב פה ינון.
זא ז הב
הפכתי לכלבלב,
מספיק כבר! קרציות!
זו השורה אחרונה.
עומד בציפיות???

(מאת ינון צפריר)

עצוב

Icon-Musical

עצוב זו מילה בצליל של אהוב אבל לא מצליחה ממש לעצב,
רגש עמוק, שקצת דוקר ככה צורב מעומעם, מתחבא חזור וכבה,
חזור ודכא, עצוב זו מילה שהפסיקה להרגיש כמה עצוב,
נשחקה עומדת למות,
ואחרי שתמות ועצוב תיקבר, על הקבר שלה יאמר:
היו לה חיים שמחים, מתה בשיבה טובה, ולזכרה ראוי שתיעשה חגיגה,
או לפחות ארוחת בוקר כזאת, הרי הייתה היא לליבי מילה כל כך יקרה,
וגם אם כואב לי ולי היא תחסר
בעצם אין לה תחליף, אאלץ בינתיים להסתפק בכואב,
שגם היא כבר זקנה שמערבבת בתוכה רגש עם תחושה, אז
כנראה שנצטרך להכניס את דאבון לתמונה.
דואב לי עכשיו אומרים שזה בלב, אבל יותר נכון שזה בבטן,
 בכרס, בהדחקה.
בבית משותף, בלילה מול מחשב, ממילים,
 שמותשות  מלנסות ולבטא פשטות ,בדידות , כאב
זו השפה הארורה הזאת, המנוולת שאוטמת לי את הלסת,
 והמחשב שהרג את הכסת וגמר את הלב,
 אין לי זמן לראות את מה שאני רוצה לכתוב.
 נמאס לי שהעולם אמור להיות יותר טוב,
 שייגמר כבר, שיניחו לשכוח,  שיש לי….
 כוח.

(מאת ינון צפריר)

פגוע

Icon-Musical

אמא!
מה? אני אוהבת אותך
כמו שאוהבים גלידה?
כמו שאוהבים אותך,
איך אוהבים אותי?
הרבה
הכי הרבה שיש?
הכי הרבה שאפשר.
ואפשר
אפשר
יופי
תשיר! ילד שלי.
פגוע מגעגוע למשהו גדול שלא היה או אולי כן
אומרים שזה במקום בו אין פחד, חרה, דה
נכון? הכל רגוע, לשם יש  געגוע למגע של ברווזה או אווזה או סתם אשה רזה.

(מאת ינון צפריר)