המשרתים

מחזה חדש מבית היוצר של קבוצת התיאטרון אורתו-דה בתיאטרון החדר. המחזה נכתב בעקבות "המשרתות" מאת ז'אן ז'אנה, שהצגת הבכורה שלו הייתה בתיאטרון האתינה בפריז ב-17 באפריל 1947.

בהפקות קודמות ורבות, שיחקו גברים את תפקידי הנשים. הן התאפרו והתנהגו באופן סטריאוטיפי נשי. בזמנו היה בכך נופך של סנסציה. בעיבוד החדש, הדמויות מגולמות על ידי גברים ללא כל ניסיון להסתיר זאת. ברור לכל שמדובר בגברים ולא בצורה של דראג שאו בימתי. הצורה הבימתית הזאת יוצרת מתח בימתי חדש. על כן, כאשר במהלך המחזה הגברים פושטים את בגדי המשרתות ונותרים בבגדי עובדים זרים, פתוחה הדרך לפלישת המציאות המידית אל תוך המחזה הקלאסי והמחזה דוהר קדימה אל סופו האפל.

בצרפת של שנות הארבעים, קלייר וסולאנג' הן שתי משרתות-אחיות שמשחקות משחקי תפקידים שעה שגבירתן המכונה "מאדאם" נמצאת מחוץ לבית. מטרת המשחק היא להגיע לרגע שבו מאדאם נרצחת על ידי המשרתות. הן מחליפות תפקידים. כל אחת מהן בתורה מגלמת את דמותה של מאדאם והשנייה את דמותה של המשרתת.

בשאיפה של רצח מאדאם, במשחק "מאדאם-משרתת", באה לידי ביטוי המשאלה לפרוק את עולה של הסמכות המדכאת אותם. אולם על פי הגרסה הקלאסית לעולם אין הן יכולות לממש משאלה זו, ועל כן הן מתאבדות. זהו המחזה הקלאסי. האם הוא עדיין תקף לימינו אלה? התשובה לכך עלולה להיות לא חד-משמעית.

מחזה בעקבות ז'אן ז'אנה (ע"פ תרגומה של עדה בן נחום) כולל קטע מתוך "יומן מלחמה 2014", מאת סלמאן נאטור.