גיבסון: הקו האמנותי שמוביל אותנו זה איכות. בנוסף חשוב לנו לחדש ולהביא יוצרים ומופעים שלא נראו כמותם, ויש לנו שותף רציני לעשייה שזה המתחם עצמו.  אנו כל הזמן קשובים ליצירות שיכולות להיות מותאמות למתחם בו אנו פועלים שזו רחבת תיאטרון חיפה וגן בנימין. איך מתנהלת העבודה מול הנהלת הפסטיבל? האם הם מתערבים בבחירות שלכם?

ינון: הקו האמנותי המנחה אותנו הוא לפתח  קבוצות תיאטרון רחוב שמהוות השראה ובעלות שפה אמנותית חדשה ומאתגרת, כמו בקבוצת אורתו-דה מוביל אותנו העיקרון של מחקר וחיפוש הרמוניה אמנותית שנשענת על מקורות קלאסיים של תיאטרון אל מול שפות וצורות חדשות כדי להגיע לידי סיפוק הצורך של האמן ליצור תיאטרון עכשווי ועל זמני.

לבנות מתחם תיאטרון רחוב באוויר הפתוח בינלאומי בעל משמעות, הוא אתגר גדול ומורכב מאוד, וכל פסטיבל הוא לידה של תינוק שיקר ללב כל העוסקים במלאכה, כולנו  תומכים ומפרים זה את זה, ומה שמניע אותנו ואת הנהלת הפסטיבל הוא קידום האמנים והקשר האנושי בינינו לבין אמנים בקהילה הבינלאומית, אני חייב לציין שאחרי שמגיעים 40 אמנים מהעולם לפסטיבל דעתם על ישראל משתנה והם מדווחים לנו כי מה שהם רואים בחדשות לא תואם את מה שהם חווים בחיפה שבראשותו של יונה יהב מקיימת דיאלוג ועבודה מפרה ומשותפת בין יהודים לערבים.

כל מופעי הרחוב מיועדים לילדים או שיש גם הצגות למבוגרים?

ינון: הצגות תיאטרון הרחוב באוויר הפתוח בחיפה מיועדות לכל המשפחה ועובדה זו נותנת להן כוח נוסף, מאחר שהילדים נחשפים לעולם המבוגרים מזווית קצת אחרת ולהיפך, רוב המופעים גם מיומנים בשיתוף קהל בהצגה בדרכים מפתיעות וכך גם הורה וגם ילד מוצאים את עצמם לפעמים על הבמה מול קהל רב, וזוכים בחוויה לכל החיים.

גיבסון: במופעים לכל המשפחה  מרגש לראות איך ההורים מפתחים שיח לאחר ההצגות עם הילדים ואתה נוכח לדעת שהשיח הזה הוא בעקבות החוויה שאותם חוו ההורים. 

במופעי אורתו-דה יש לכם נטייה למסרים חברתיים ובועטים, שנויים במחלוקת. משהו מזה בא לידי ביטוי גם בעבודה שלכם בפסטיבל או שבגלל המסגרת זה לא מתאפשר?

ינון: אנחנו מאמינים שתיאטרון תפקידו לשאול שאלות ולפתח את התרבות, כך שברור שאנו מביאים גם הצגות בעלות תוכן ואמירה. אך באורתו-דה רוב היצירות מופנות לביקורת על עולם המבוגרים ולא על עולם הילדים, מה שמוביל אותנו בכל בחירה בסופו של דבר היא להיכנס לראשו של ילד שצופה בהצגה ולראות איך היא יכולה להעשיר את עולמו , ילדים בדרך כלל לא "מקולקלים" בהתניות וסטריאוטיפים כמו המבוגרים ומאוד פתוחים לפיוט, יופי דמיון והומור.

השנה היה נפלא לאפשר לפרידה שוהם ומגמת המשחק של סמינר הקיבוצים לעשות ארוע שכלל יותר מעשרה מיצגים שכולו מוקדש לאמנת זכויות הילד, הורים וילדים יצאו נרגשים ונפעמים מהעוצמה של הארוע.

גיבסון: . במופעי אורתו-דה כמו בחיפה מה שמוביל אותנו זו האיכות. והבדיקה האמנותית שלעשות את הדברים קצת אחרת כמו שלא עושים בדרך כלל. לכן המופעים בפסטיבל הם מופעים שהחשיבה שמובילה אותנו זה הערך המוסף מהדבר , למשל שנה שעברה היה מופע של יוצר מפורטוגל שעל ספסל ענק שיחק אדם קשיש על קביים כאשר אנו הצופים צופים בבדידות שלו. התלבטנו האם זה מתאים לחיפה ובסופו של דבר הבאנו את המופע וזה היה עוצמתי ומרגש גם מצד ההורים וגם מצד הילדים. אנו מאמינים ביכולת הרגשית והשכלית של הילדים והוריהם ומביאים לחיפה יצירות שמאתגרות את חוויית הצפייה.