בלוג

בעבר, הקהל בתיאטרון ישב בחושך, צפה בשקט ומחא כפיים בסוף. אבל בתיאטרון המודרני, ובמיוחד בתיאטרון הפיזי והאינטראקטיבי, הכול השתנה. כאן, הצופה אינו סתם מקבל תוכן

עוד לפני שהמילה הראשונה נאמרת, הגוף כבר מספר את הסיפור על הבמה. בתיאטרון הפיזי, תנועה, מחווה ועמידה הופכים לאבני יסוד של שפה גופנית עוצמתית. בעולם

תיאטרון ככלי לבניית הבנה בין תרבויות בעולם גלובלי, מרושת ומפולג, אנחנו עומדים בפני הצורך המתמיד למצוא דרכים ליצור הבנה ושיח עם מי ששונה מאתנו. כאן

כשהשתיקה מדברת חזק יותר ממילים לפעמים, דווקא כשהמילים נעלמות – משהו אחר מתעורר לחיים. השתיקה על הבמה איננה ריק; היא מלאה בנשימה, מבט, תנועה, רעד

בעולם התיאטרון, עולם שבו המילה הכתובה והדיאלוג שולטים, ישנו גורם נוסף שלעיתים קרובות נשאר מאחורי הקלעים, אך הוא בעל חשיבות מכרעת: החפץ. אביזר פשוט, בין

בעידן שבו הטכנולוגיה הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת בתרבות ובצורות הבילוי. המעבר מחוויות פיזיות למפגשים וירטואליים מציף את העולם, וההרגלים